מזרחים או יהודים-ערבים | עו"ד כוכבי שמש

עו"ד כוכבי שמש, ממנהיגי הפנתרים השחורים בתשובה לליהי יונה על הגדרת "היהודי-ערבי"

את המונח על הזהות יהודים-ערבים שמעתי לראשונה בסוף שנות השבעים (1978) בפריז מפי יהודים מהפכנים מרוקאים החיים בצרפת. מאוד התלהבתי. זה נכון אמרתי לעצמי, הרי אנחנו יהודים בדתנו וערבים בלאומיותנו. מה יותר טבעי מכך שנקרא לעצמנו יהודים-ערבים.

כמי שהגיע לישראל מעיראק אני יכול להגדיר את יהודי ארצות ערב כיהודים-ערבים שדיברו ערבית, קשורים בקשר בל ינותק מהתרבות הערבית, אורח חייהם היה ערבי. בחברה הערבית צמחו היהודים התפתחו והשתלבו עם המוסלמים והיו לסופרים, משוררים, משפטנים, רופאים, בנקאים ופוליטיקאים, די אם אזכיר כי מתוך 31 חברי הכלכלה, שהיתה כמעין ממשלה, 20 היו יהודים ובראשה עמד יהודי (שר האוצר).

בישראל, קיימות דוגמאות רבות ליחסה של המנהיגות הפוליטית למזרחים. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בדבריו של אבא אבן משנת 1952, כשהיה שגריר ישראל בארצות הברית ובאו"ם, המצביעים על האופן שבו הממסד ראה את המזרחים כמי שהיה עליהם לעבור תהליכי מודרניזציה, כדי שישתלבו במרחב הישראלי:

"אל לנו להגות רעיון של השתלבות (במדינות ערב). להיפך, עלינו להימנע מהשתלבות. אחת הדאגות הגדולות המתעוררות בלבנו שעה שאנו סוקרים את מצבנו התרבותי היא, פן יגרום ריבוי העולים אלינו מארצות המזרח להשואת רמתה התרבותית של ישראל אל רמת הארצות השכנות. אל נא נראה את עולינו מארצות המזרח כגשר בדרך להשתלבותנו בעולם דוברי ערבית; עלינו להכניס בהם רוח מערבית, ולא לתת שיגררונו לתוך מזרחיות לא טבעית"
(אבא אבן 1952).

דוגמה להתבטאות חריפה ובוטה כלפי העולים מן המגרב ובעיקר המרוקאים ניתן למצוא במאמרו של אריה גלבלום שפרסם עיתון הארץ ב-22 באפריל 1949:

"גזע שלא ידענו כמותו בישראל. מדובר באנשים פרימיטיביים ביותר. רמת השכלתם גובלת בבערות גמורה, וגרוע מזה, הם חסרים לגמרי את היכולת לקלוט משהו רוחני. כללית, הם טובים רק במעט מהערבים (…) שביניהם חיו. על כל פנים, הם נחותים מערביי ארץ ישראל שהתרגלנו אליהם (…) אך יותר מכל דבר אחר קיימת עובדה בסיסית אחת – אי יכולתם להסתגל לחיים בישראל, ומעל לכל אלה – עצלנותם הכרונית וסלידתם מעבודה"

דוגמה נוספת לגזענות כלפי המזרחים אפשר לראות בספר "המהפכה האשכנזית" שיצא לאור בשנת 1964 הספר עורר סערה בישראל עקב תפיסת העולם המוצגת בו בנוגע ליחסים הבין עדתיים בישראל בספר נטען כי העם היהודי למעשה מורכב מעמים רבים העוינים זה את זה, ועוינות זו באה לידי ביטוי הספר קובע כי "האומה האשכנזית הנעלה", שנועדה למשול, טעתה כשאפשרה עליית "לא אשכנזים נחותים", וכי יש למנוע מהספרדים שנראים כמו ערבים וחושבים כמוהם וחושבים כמוהם" מלהתאחד נגד המיעוט האשכנזי.

חשיבותו העיקרית של הספר, שנכתב על ידי קלמן כצנלסון, היא בשימוש שנעשה בו על ידי אינטלקטואלים מזרחים המציגים אותו כדוגמא לגזענות נגד המזרחים (גם הפנתרים השחורים עשו שימוש בטיעון הזה) וברצון של האשכנזים לשלוט בהגמוניה בממשל ובתרבות בישראל.

על רקע הגזענות החלו אינטלקטואלים מזרחים לחפש את זהותם. הראשון שטבע את המושג "יהודים ערבים" היה הסופר היהודי-צרפתי אלבר ממי בספרו "נציב מלח". הספר מתאר את התלבטותו של ילד יהודי שנולד בגטו היהודי בטוניסיה, התייחס למוצאו וקבע "אני יהודי-ערבי". אחריו בא שמעון בלס משורר וסופר יהודי-עירקי. אחריו באו אלה שוחט, סמי שלום שיטרית, יהודה שנהב, חנן חבר ועוד רבים

[לקישור]

נדרשתי לנושא יהודים-ערבים בשל פוסט שכתבה ליהי יונה בעברית ואנגלית (איפה הערבית?) שכותרתו "אני יהודיה-ערביה"

[לקישור]

בכן, בשנת 1980 קמה לה "החזית המזרחית" שהייתי בין מייסדיה יחד עם בן-דרור ימיני, מאיר עמור, ויקי שירן ויוסף שילוח, שתחילתה בפרסום מודעה נגד הרב כהנא שבה אמרנו, כי כיהודים שחיו בארצות ערב אנו מתנגדים לגזענות של כהנא, שצריך להשריש את הגזענות מהחברה הישראלי (נוסח חופשי – לא זוכר את הנוסח המדוייק) והמשכה ביוזמה למפגש עם אש"ף בחסות נשיא רומניה. החזית המזרחית היא זאת שהמציאה את המונח "מזרחים" שהחליף את המונח שהיה שגור בפי כל "בני עדות המזרח".

זה היה מונח שמצא חן ביעניי, כי הוא איחד את כל עדות המזרח בקבוצה אחת, אין יותר מרוקאים או עירקים או פרסים וכו' כולנו מזרחים, מזרחים יונייטד. המונח יהודים-ערבים מוציא מהמחנה הזה את הפרסים והתורכים שהן מדינות לא ערביות. "המזרחים" נקלטו בשפה העברית ורובם ככולם, משתמשים במונח הזה.

זנחתי את המונח יהודי-ערבי גם מסיבות פרקטיות, רוב המזרחים דחו אותו בין אם בשל ההשוואה לערבים "השנואים" ובין העובדה שאין לו עתיד – יהודי מזרחי יכול להיות רק אחד שגדל בתרבות הערבית ושורשיו משם והרי רוב הצעירים המזרחים אינם יודעים דבר וחצי דבר על תרבות זו.

בספרו "מזרחים בישראל: עיון ביקורתי מחודש", של יהודה שנהב, מאיר המחבר "את חשיבות חקר שנות הארבעים להבנת סוגיית העדתיות בישראל ומבהיר מדוע התמקדות בשנות החמישים מסווה וממסכת את הנסיבות שבעטיין מתקיים דיכוי אתני בישראל. מזרחיות, טוען שנהב, אינה היפוך של אשכנזיות ובוודאי אינה זהות הומוגנית. זוהי זהות בעלת שוליים רחבים המשמיעה בו-זמנית קולות רבים ומגוונים (מתוך ביקורת על הספר).

כל אחד יכול להגדיר את עצמו כ"יהודי-ערבי" ואולם זו תהיה הגדרה אישית אין בה משהו קולקטיבי. גם אני יכול לראות את עצמי כיהודי-ערבי אך אני מעדיף את ההגדרה מזרחי שיש בה גם ביטוי להגדרה "יהודי-ערבי", כי ברור לכל שמזרחי הוא אחד מאלו שנקראו פעם ספרדים, שהינו מונח דתי המצביע על השוני בין תפילות בנוסח אשכנז לבין אלו הספרדים (אגב, התימנים אינם ספרדים כי הם מתפללים בנוסח אשכנז), יוצאי ארצות האסלאם לא היו ספרדים כמו שהספרדים אינם מזרחים. נכון הזהות המזרחית, כמו שטוען שנהב בספרו, הינה בעלת שוליים רחבים. לכן, כישראלי המחפש חיים בלאום ישראלי עדיף לנו, לכל המזרחים להיקרא "מזרחים" כקולקטיב, ואין זה סותר אם מישהו רוצה להוסיף לעצמו הגדרה אישית "יהודי-ערבי".

עו"ד כוכבי שמש, ממנהיגי הפנתרים השחורים פירסם את מאמרו בתשובה לליהי יונה (הרשימה פורסמה לראשונה בMSAY)

מודעות פרסומת

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיון ב"יהודים-ערבים". אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על מזרחים או יהודים-ערבים | עו"ד כוכבי שמש

  1. תמר קפלנסקי הגיב:

    זה נכון שהם לא ספרדים, אבל להגיד על תימנים שהם מתפללים בנוסח אשכנז זה קצת מצחיק, לא? הם מתפללים בנוסח תימני (יש לו שתי גרסאות עיקריות), ויש ויכוח בשאלה אם הושפעו מהנוסח של הרמבם או להפך – הוא הושפע מהם.
    כך או כך, בעיני באמירה יהודי ערבי יש הם היום התרסה ברורה, שיש לה תפקיד חשוב בנירמול של הערביות הזו.

  2. תמר קפלנסקי הגיב:

    תימנים מתפללים בשני נוסחים: נוסח בלדי (מניחה שאני לא צריכה לתרגם), הקדום יותר ונוסח שאמי, שהוא לא רלוונטי לדיון. נוסח בלדי מקביל לנוסח הרמבם, אבל נכון להיום עמדת המחקר בנושא היא שהרמבם אימץ אותו ולא להפך.
    אז שוב, לומר שהתימנים מתפללים בנוסח אשכנז זה קצת מצחיק. לא שאלתי את הרב, אגב. כשהמחקר הקצרצר שלי בנושא לא הספיק לך, שאלתי את חמי, שהוא גם מורי וגם סתם יודע את מקורותיו. אבל אתה יכול לשאול את הרב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s